<h1>ספר החינוך מצוה מ"ד</h1>
<h2>דף יד:</h2>
לפדות אמה העבריה, שנאמר [שמות כ"א] והפדה, וזו מצות עשה, כלומר שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה, כמו שאמרו זכרונם לברכה שמגרע פדיונו ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דינרים לשש שנים ועבדה שלש וקמצה שלשים דינרים שיקחם וישלחנה, ושלא יטעון עליה שת[ש]לים שנות עבודתה על כל פנים, או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי ריוח אם תרצה לצאת, שאין זה אלא רוע לב, ולבני ישראל שהם בני מלכים, רחמנים בני רחמנים, ראוי להם לעשות חסד עם הבריות, אף כי לאשר עבדום, ואפילו יום אחד. משרשי המצוה מה שכתבנו ביעוד, ופרטיה גם כן שם בקדושין.
